אתיקה של שקרים ואמירת אמת במגזר השלישי

 

בינואר 2015 סיימנו מחקר מקורי, שנערך על ידינו ובחן את נושא השקרים בעולם העמותות.

 

 

המחקר התנהל בשני כיוונים משלימים: ראשית, החוקרים בדקו באופן אמפירי עד כמה בכירים מעולם העמותות מוכנים לשקר על מנת לקדם מטרות שהם תופסים כמטרות ראויות. שנית, החוקרים בחנו את השאלה האתית עד כמה ובאילו תנאים מוצדק מבחינה מוסרית לשקר על מנת לקדם מטרות טובות בעולם העמותות.

 

הניתוח הפילוסופי נערך בשני שלבים: בשלב הראשון החוקרים בדקו את התנאים בהם מוצדק לשקר באופן כללי, ואת התנאים בהם השקר הוא אף הכרחי מבחינה מוסרית. לאחר מכן, הם שאלו אם תנאים אלה משתנים כשהשקר נעשה בהקשר של עולם העמותות, והאנשים המשקרים הם בכירים (או בכירות) בעולם העמותות, הפועלים לא רק כיחידים, אלא בשם הארגון בראשו הם עומדים.

 

הניתוח הפילוסופי העלה כי קיימות מגבלות מוסריות חמורות יותר במקרים בהם השקר נועד לקידום מטרות טובות בהקשר של עולם העמותות לעומת שקרים דומים שנעשים בהקשרים אחרים.

 

עם זאת, זו לא הייתה התוצאה שעלתה מהמחקר האמפירי שנערך בקרב 295 ראשי עמותות מארה"ב ובריטניה ובכירים מהמגזר הפרטי, שביקש לבחון במה אנשים מאמינים בפועל.

 

במחקר האמפרי נמצא כי שתי הקבוצות, הן זו של ראשי העמותות והן זו של אנשי המגזר הפרטי, האמינו ששקרים לקידום מטרות טובות בהקשר של עולם העמותות מוצדקים יותר מאשר שקרים בהקשרים אחרים, למרות שבשני המקרים התועלת לזולת דומה.

 

לסיכום, החוקרים הסיקו כי תפיסה זו, שעלתה משתי קבוצות הנבדקים, מקורה במוסכמה חברתית כללית המתנגשת עם ההמלצה האתית של המחקר.

 

לדו"ח המחקר המלא לחצו כאן